• -
  • -

icoכיצד משפיעים לחץ, מתח ועייפות על גופנו?

אורח החיים המודרני יכול להיות אינטנסיבי ושוחק למדי. רובנו נאלצים לאזן בין עבודה תובענית לבין מחויבויות משפחתיות, חברתיות וכלכליות, לימודים ועוד. כתוצאה מכך, רבים מאתנו חווים מצבי לחץ ומתח, סטרס ועייפות כחלק משגרת החיים.
למצבים אלו, שמקורם בנפש – בתחושות וברגשות שלנו, יש השפעה מרחיקת לכת גם על מצבנו הגופני ולמעשה כמעט על כל היבט בחיינו. מצבי לחץ ומתח יוצרים שרשרת של תגובות פיזיולוגיות, שעם הזמן מעמיסות על מערכות הגוף מעבר למה שהן מסוגלות לשאת. 
אדם המצוי במצב של סטרס עלול לחוש מגוון של תסמינים פיזיולוגיים, כגון עצבנות ואי-שקט, דופק מואץ, קשיי שינה, שרירי צוואר תפוסים, ירידה בתפקוד המיני, הפרעות ריכוז וזיכרון, הפרעות במערכת העיכול, כאבי ראש, בחילות ואף לחץ או כאבים בחזה.

מה קורה לגופנו בזמן לחץ ומתח?
כאשר אנו לחוצים, מתוחים או תשושים, מגיב הגוף בשלושה שלבים:
 
האזעקה (Alarm) – בשלב הראשון, כחלק ממנגנון הישרדותי-אבולוציוני, הגוף נכנס לדריכות לאחר שזיהה גורם המאיים עליו. בשלב זה מפרישה מערכת העצבים של הגוף אדרנלין ונוראדרנלין.
התנגדות (Resistance) – בשלב השני מנסה הגוף להתמודד עם הגורם המאיים על ידי הפרשת הורמוני דחק מבלוטת יותרת הכליה – גלוקוקורטיקואידים (קורטיזול) ומינרלוקורטיקואידים (אלדוסטרון).
תשישות (Exhaustion– שלב זה מופיע במצבים בהם המתח נעשה ממושך וכרוני, ובו מתחיל להיגרם נזק ארוך טווח למערכות הגוף השונות.
 
כשמצב הסטרס מתמשך, נוצר מחסור באנרגיה האדפטוגנית של הגוף וחל ניצול מוגבר של מאגר הוויטמינים והמינרלים שברשותו. דלדול זה במשאבים והירידה בתפקוד המערכות האחראיות על תגובת הגוף למצבי לחץ, עלולים להביא לתחושות שחיקה ועייפות מצטברת.

כיצד משפיע הסטרס על בריאותנו?
מלבד עייפות המקשה על התפקוד היומיומי, עלולים מצבי המתח המתמשכים לעודד את התפתחותן של מחלות רבות, כגון מחלות קרדיווסקולאריות, בעיות במערכת העצבים, מחלות אוטואימוניות, סרטן, אסתמה, הפרעות במחזור החודשי, מעי רגיז ומחלות מעיים. 
סטרס ממושך פוגע גם בתפקוד מערכת החיסון של הגוף, מה שחושף אותנו להצטננויות ולזיהומים שונים.

כיצד להתמודד עם מצבי סטרס?
שגרת החיים התובענית אינה תמיד מאפשרת הימנעות ממצבי לחץ ומתח. עם זאת, חשוב לדעת לזהות אותם כשהם מתרחשים, להתמודד איתם בצורה נכונה וכך למנוע חלק מהנזקים שהם עלולים לגרום.
 
פעילות גופנית – פעילות גופנית סדירה כגון ריצה, שחייה או התעמלות גורמת לתחושה פיזית ונפשית טובה ולשחרור המתח שנצבר ביומיום. הפעילות מסייעת בנטרול הורמונים קטכולאמינים המופרשים בעת מתח ומשפיעים על קצב פעולת הלב, כלי הדם ופעילות המוח.
 
הרפיה – טכניקות של הרפיה, כמו גם מדיטציה ויוגה, נותנות לנו כלים להרגעת הגוף ולהתמודדות עם מצבי סטרס.

תזונה נכונה –על מנת לצמצם תחושות של מתח ולחץ, מומלץ להימנע מצריכת מזונות מעוררים המכילים קפאין כגון קפה, תה וקולה. רצוי להימנע מצריכת אלכוהול, המעכב בין השאר ספיגת ויטמיני B בגוף, אשר חיוניים להתמודדות במצבי סטרס. הקפידו על תזונה המכילה מזונות מלאים (קמח, חיטה ואורז) ועשירה בירקות ופירות.

אהבת? שתף עם החברים!

נא השאירו שם וטלפון ונטורופתית ממחלקת ההדרכה המקצועית
שלנו תתקשר אליכם בהקדם
שעות פעילות המחלקה: ימים א' - ה'
בין השעות 17:30 - 8:30 לא כולל חגי ישראל וימי שבתון

נרשמים לניוזלטר סופהרב ומקבלים עדכונים לאורח חיים בריא!

הצטרפו עכשיו