• -
  • -

icoמשתחררים מהלחץ, נפרדים מהמתח

התגובה של הגוף שלנו למתח, אשר מתבטאת בקצב פעימות לב מוגבר ושחרור אדרנלין וקורטיזול לדם, שימש אותנו נאמנה בתקופות קדומות והיה המפתח להישרדות נוכח סכנות כגון טורפים וסביבה עוינת. כיום, המנגנון הפרימיטיבי שעזר לנו לשרוד, הפך לנקודת תורפה המקצרת את תוחלת החיים שלנו.

מתח (סטרס) הוא מונח המציין תחושה של מצוקה הנובעת מפגיעה במצב המאוזן של האדם כתוצאה מגירוי פיזי או פסיכולוגי. קיים הבדל בין מתח חד־פעמי, כמו בהלה רגעית וחולפת ברחוב או ההבנה שאיחרנו לעבודה, לשחיקה. שחיקה היא תוצאה של מתח כרוני: התמודדות אינסופית עם דאגות ומחשבות מטרידות, שנובעות מעבודה טובענית, זוגיות מורכבת, מחלה של בן משפחה או בעיות כלכליות. אלו טרדות יומיומיות אשר מקשות עלינו להירגע ולהרפות.

מחשבות מעוררות לפעולה
העיסוק התמידי במחשבות טורדניות מפעיל את המערכת הסימפתטית שאחראית לתפקודי הגוף בשעת מתח. כאשר מתעוררת מצוקה, המערכת מכינה הגוף לתגובת "הילחם או ברח" באמצעות  הגברת ייצור האדרנלין, העלאת קצב פעימות הלב והכנת השרירים לפרץ של אנרגיה. עם חלוף המצוקה, המערכת הסימפתטית יוצאת מהתמונה ומאפשרת לתהליכי העיכול והפרשת ההורמונים להמשיך בפעולה סדירה.

אף על פי שהמתח שחווה האדם המודרני לרוב אינו נובע מסכנת חיים, אלא ממחשבות וטרדות יומיומיות, די בהן על מנת להפעיל את מנגנון ההישרדות הפיזי. כתוצאה מכך אנו אוגרים שעות ארוכות של פעימות לב מוגברות ושחרור הורמוני מתח וחרדה. אלו נותנים את אותותיהם בגופנו: המערכת הפרה־סימפתטית, זו שאחראית לבריאותנו, נחלשת, ונרשמת ירידה בפעולת המערכת החיסונית. מתחילות להופיע בעיות עיכול, עייפות, חוסר ריכוז, כאבי ראש, רמת הכולסטרול עולה, העורקים הולכים ונעשים צרים, ובעיות לב, מעי רגיז ואולקוס תוקפות את הגוף. על פי ארגון הבריאות העולמי למעלה מ- 60% מהמחלות בימינו מקורן במתח.

כיצד להפחית את המתח?
המתח אמנם מלווה אותנו לכל מקום, אך הוא איננו חלק בלתי נפרד מאתנו. ככל שנדע טוב יותר להתכונן מראש לשינויים צפויים ונבין מה עלינו לעשות על מנת שהיום יתנהל על מי מנוחות – כך נבצע את המשימות ביעילות וברוגע ונפחית את המתח המלווה את הפעולות היומיומיות שלנו. להלן מספר שיטות להפחתת הלחץ שיתאימו לכל אחד:

מרחק בטוח - נסו להימנע מלהיכנס למצבים מלחיצים. שימו לב לדברים שמוציאים אתכם מדעתכם ומלחיצים אתכם והשתדלו להתרחק מהם במידת האפשר. אל תיכנסו בכוח למקומות שמעוררים בכם אי נוחות. 

עצמו עיניים - לפעמים כל מה שאנחנו צריכים זה לעצום עיניים, לתת לעולם להיעלם וליהנות מהשקט. עצימת עיניים מאפשרת לנו לקטוע את שטף המידע הבלתי פוסק שמגיע אלינו מהסביבה, להתכנס לתוך עצמנו, ולהירגע.

לנשום עמוק - נשימה היא הבסיס לרגיעה. נשימות עמוקות וארוכות מספקות שפע של חמצן למוח ולשאר האיברים החיוניים בגוף ומאפשרות לנו להשתחרר מהמחנק המלווה בשהות ממושכת בין ארבעה קירות.

לבד וטוב לו - לפעמים כל מה שצריך כדי להירגע ולהרגיש טוב יותר זה כמה דקות לבד, מבלי שאף אחד ידבר אתנו, יבקש משהו או ישאל שאלה. גם אם אין בקרבת מקום פארק ירוק ומבודד, אפילו החנייה של הבניין או מסדרון שומם יאפשר לכם להיות עם עצמכם ולתת לזרם המחשבות והדיבורים הפוגה קלה.

מוזיקה - למוזיקה יש השפעה מיידית על מצב הרוח שלנו. אם אתם חשים לחוצים ומוטרדים, פנו כמה דקות כדי לשמוע שיר שאתם אוהבים. ההנחה שרק שירים רגועים מרגיעים היא מוטעית - לפעמים,  דווקא שירים פרועים ורועשים עשויים לעזור לכם לפרוק את המתח ולשחרר את הגוף מהקיפאון הממושך.

קצת אוויר לנשימה - כאשר אנו שקועים בעבודה או בלימודים קל לנו לא לשים לב שלא יצאנו מהחדר כבר 10 שעות, או במקרים חמורים יותר - שאפילו לא קמנו מהכיסא. שהות ארוכה כל כך בין ארבעה קירות, המלווה בהתמקדות ארוכה במסך מרצד היא ערובה למתח. קחו הפסקה קצרה בחוץ, נשמו אויר צח, שבו על ספסל בפארק סמוך ותנו לעצמכם כמה דקות של רוגע ושלווה.

מים בששון - למים יש נוכחות מרגיעה. כשאנחנו בקרבת מים, משהו במצב הרוח שלנו משתנה לטובה. אם יש בקרבתכם מקור מים - ים, אגם או אפילו מזרקה יפה - לכו לשם ונסו להתרכז במים. גם לדמיין את עצמכם בים יכול לעזור: הכחול האינסופי של הים מרגיע את המחשבות, מרחיב את הלב, נותן פרופורציות. זכרו שאפילו מקלחת זריזה עושה פלאים למצב הרוח.

אהבת? שתף עם החברים!

נא השאירו שם וטלפון ונטורופתית ממחלקת ההדרכה המקצועית
שלנו תתקשר אליכם בהקדם
שעות פעילות המחלקה: ימים א' - ה'
בין השעות 17:30 - 8:30 לא כולל חגי ישראל וימי שבתון

נרשמים לניוזלטר סופהרב ומקבלים עדכונים לאורח חיים בריא!

הצטרפו עכשיו