פרוביוטיקה מומלצת לכל המשפחה: איזו פרוביוטיקה לבחור?

על פרוביוטיקה בטוח שמעתם! מדובר על אחד התחומים המוכרים אך גם המבלבלים ביותר עבור צרכנים. יש סביב הנושא הזה המון חוסר בהירות. אם אתם מסתובבים עם סימני שאלה בכל הקשור לבחירת תוסף פרוביוטיקה, תדעו שאתם ממש לא לבד! המאמר הזה נכתב בדיוק בשבילכם ואתם עומדים לקבל כאן תשובות לחלק לא קטן מהשאלות שלכם.

להלן חלק המנושאים אליהם נתייחס במאמר זה:

• מה זה פרוביוטיקה?
• מה הם היתרונות של פרוביוטיקה?
• מה הקשר בין פרוביוטיקה למערכת העיכול?
• האם יש קשר בין החיידקים לתשוקה למתוק ופחמימות?
• מה הקשר למערכת החיסון?
• האם כדאי לקחת פרוביוטיקה בזמן אנטיביוטיקה?
• מה חשוב לבדוק לפני שקונים תוסף פרוביוטיקה?

קילו וחצי חיידקים

אנחנו אף פעם לא לבד, גם כשנדמה לנו שכן. הגוף של כל אחד מאתנו מאכלס מעל מאה טריליון חיידקים, כקילו וחצי ממשקל גופנו בממוצע! על אף המוניטין הרע שיש להם, חלק לא מבוטל מהחיידקים הם דווקא טובים לנו ותורמים לבריאות שלנו במובנים רבים. הם לא אורחים, הם דיירים רצויים וחלק בלתי נפרד מאתנו, אפשר לומר שאנחנו אפילו תלויים בהם.

חיידקים: טובים או רעים?

הסיווג ל'חיידקים טובים' ו'חיידקים רעים' הוא סיווג שנקבע על ידי בני האדם, מתוך ההבנה שחלק מהחיידקים מועילים לבריאותנו וחלקם עלולים להזיק לנו ולגרום למחלה. החיידקים ה"רעים" מכונים בשפה המקצועית חיידקים פתוגניים. משמעות המילה פתוגניים היא מחוללי מחלה.

חיידקים – למה אנחנו כל כך נרתעים מהם?

לחיידקים יצא "שם רע" עם התגליות הראשונות של בני האדם על קיומם ועל הקשר שלהם לתחלואה. עם גילוי זה, הבינו את חשיבות ההיגיינה בכל מה שקשור למניעת זיהומים חיידקיים, שבעבר היו עלולים לגרום לתמותה בקרב בני האדם.

החיידקים סומנו כאויבים ולטובת שמירה על בריאות, בני האדם התחילו לייצר אמצעים שונים שמטרתם היא השמדת חיידקים, לדוגמה: חומרי ניקוי, חיטוי ואנטיביוטיקה. אמצעים אלו הביאו להתקדמות היכולת האנושית "לשלוט במצב" ולהתמודד בהצלחה עם מחלות שונות שבעבר היוו איום ממשי.

לצד כל זה, ישנם חיידקים שדווקא מועילים לבריאות שלנו ואפילו מסייעים בעצמם בהתמודדות עם זיהומים שונים. אלו מכונים "חיידקים פרוביוטיים" או "חיידקים ידידותיים". איתם אנו חיים בשלום וביחסי גומלין משותפים. משמעות הדבר שהם תלויים בנו, ואנחנו תלויים בהם לא פחות.

אנחנו לא יכולים בלעדיהם

אחד התחומים המרתקים והנחקרים במדע בשנים האחרונות הוא חקר המיקרוביום האנושי, תחום שנמצא בחיתוליו. על אף המידע הקיים והמצטבר בנושא, ככל הנראה, רב הנסתר על הגלוי ויש עוד הרבה מה לגלות ולהבין, אודות הקשר המיוחד בינינו לבין החיידקים.

תגליות מדעיות מהשנים האחרונות, מצביעות על כך שככל הנראה השפעתם של החיידקים הפרוביוטיים על הבריאות שלנו ועל התפקוד של גופנו רחבה יותר ממה שחושבים. נראה כי הם ממש הכרחיים לקיום שלנו.

איפה הם נמצאים וכיצד הם תורמים לנו?

נתחיל מהעובדה שהם נמצאים כמעט בכל מקום בגוף: על גבי העור, בפה, באף, בנרתיק ובמערכת העיכול, רובם שוכנים במעי הגס. שמירה על יחס תקין ורצוי, שבו מי ששולט אלו החיידקים הטובים, חשובה לבריאות שלנו.

מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על קשר אפשרי בין אוכלוסיית החיידקים בגוף לבין הנטייה למחלות מסוימות, רגישות למזונות, נטייה להשמנה (או להיפך), השפעה על מערכת החיסון, מצב הרוח, ההתנהגות ועוד. חלק מהמחקרים נעשו על חיות מעבדה וחלקם על בני אדם. לא פשוט להוכיח קשר חד משמעי או למצוא מנגנון השפעה ספציפי, זאת בשל המורכבות הרבה: המיקרו-פלורה שלנו מורכבת מטריליונים של חיידקים, ממאות זנים שונים וביחסים משתנים ודינמיים. כמובן שיש לקחת בחשבון תהליכים ביולוגיים וביוכימיים בגוף, מה שהופך את תחום המחקר המרתק הזה, למורכב מאוד, אך גם מבטיח ומסקרן.

הנה כמה עובדות שאולי לא הכרתם על פרוביוטיקה, חלקן הולכות להפתיע אתכם.

מה זה פרוביוטיקה?

את המונח פרוביוטיקה רובנו מכירים מפרסומות, מקריאת עלון שקראנו כלאחר יד בחדר ההמתנה לרופא או מחבר או חברה שהמליצו לנו על "הדבר שיקל על כאבי הבטן". אולם מעבר לכך, איננו יודעים הרבה על החיידקים ועל התועלת שאנו מפיקים מהם.

משמעות המילה פרוביוטיקה מיוונית היא "בעד החיים". המונח פרוביוטיקה מתייחס לתוספי תזונה או למזונות המכילים חיידקים 'טובים' (פרוביוטיים), אלו הם החיידקים אשר תורמים לבריאות שלנו.

החיידקים הפרוביוטיים מהווים חלק ממערכת שלמה שנקראת "מיקרופלורה", אשר כוללת למעשה את אוכלוסיות החיידקים המגוונות שבגופינו, אך לא רק הם נמצאים שם. לצידם חיים מיקרואורגניזמים נוספים, כגון פטריות, נגיפים ויצורים חיים נוספים, אך אל דאגה, כל אלה אינם מזיקים לנו כלל, כל עוד החיידקים הטובים הם השולטים בעניינים ומהווים את הרוב הגדול שמרכיב את אותה 'מיקרופלורה'.

הידעת? אצל אדם בוגר, המשקל הכולל של החיידקים בגופו נע בין 1-3 קילוגרם.

פרוביוטיקה יתרונות

החיידקים ה"טובים" מועילים לנו בדרכים רבות, בצורה ישירה או עקיפה. אנו חיים איתם בסימביוזה משותפת, כלומר, יחסי גומלין, בהם כולם יוצאים מורווחים. חשוב להבין, אנחנו לא רק 'חיים איתם בשלום', אנחנו ממש תלויים בהם!

המלחמה על הבית: פרוביוטיקה ומערכת החיסון

החיידקים נמצאים במלחמה מתמדת על שטחי מחייה ומזון, בינם לבין עצמם וגם בינם לבין יצורים נוספים שחיים לצידם. החיידקים הפרוביוטיים מפרישים חומרים שפוגעים בחיידקים או ביצורים אחרים בסביבתם, אשר נמצאים איתם בתחרות (חומרים אנטי-מיקרוביאליים). החומרים שהם מייצרים מהווים מנגנון הגנה עבורם ושליטה אל מול המתחרים שלהם.

למעשה אנחנו מרוויחים מזה, כי בדרך זו הם מסייעים לנו בהתמודדות עם חיידקים 'רעים'. מכאן תרומתם לחיזוק ההגנה הטבעית שלנו, אך זו רק דרך אחת. הם משפיעים על תהליכים שונים הקשורים לפעילות מערכת החיסון.

מסיבה זו, פגיעה באוכלוסיית החיידקים הידידותיים קשורה בסיכון גבוה יותר לזיהומים פטרייתיים או בקטריאליים.

הידעת? כמות החיידקים בגופנו היא פי 10 מכמות התאים בגוף.

קנדידה והקשר לחיידקים

רווח משני נוסף לטובתנו, נובע מההשפעה של זני חיידקים מסוימים על רמת החומציות. לדוגמה, חיידקים ממשפחת הלקטובצילוס, אלו חיידקים שמייצרים חומצה לקטית, שנוכחותה מעלה את רמת החומציות שמפריעה לשגשוג יתר של פטריית הקנדידה.

במצב תקין, פטריית השמר קנדידה מהווה חלק מהפלורה אצל בני האדם ואינה מורגשת כלל, אלא אם כן, משהו משתנה לרעה. במצב של פגיעה חיסונית, או לחילופין פגיעה באוכלוסיית החיידקים שאחראיים לשמירה על רמת Ph תקינה (חיידקי לקטובצילוס), פטריית הקנדידה עלולה לשגשג יתר על המידה ולהוביל לתסמינים רבים ולא רצויים בגוף, כמו למשל: זיהום פטרייה בנרתיק, נפיחות בבטן, גזים, גרד בעור, ריח רע מהפה, כאבי ראש, עייפות ועוד. תסמינים אלו אינם אבחנתיים ועלולים להופיע ממגוון סיבות בריאותיות אחרות, שיש לשלול תחילה על ידי בירור רפואי.

פרוביוטיקה למערכת העיכול

במערכת העיכול יש מעל 500 סוגים שונים של חיידקים. כאמור, חלקם מזיקים וחלקם מועילים וקיימת חשיבות רבה לשמירה על איזון תקין ביניהם.

החיידקים הפרוביוטיים תורמים באופן ישיר לבריאות המעיים, מאחר והם מייצרים חומצות שומן קצרות שרשרת שמזינות את רירית המעי.

בנוסף, מושבות החיידקים על גבי דופנות המעיים יוצרות חיץ וכך תורמות גם להפחתת חדירות המעי. הם מסייעים בפירוק של שאריות מזון, תורמים לספיגה של מינרלים ומייצרים ויטמינים.

*לקריאת כתבה בנושא פרוביוטיקה למערכת העיכול : סובלים מבטן נפוחה אחרי האוכל ובמהלך היום? אתם לא לבד!

להאכיל את החיידקים הטובים

בוודאי נתקלתם בהמלצה לאכול מזונות עשירים בסיבים תזונתיים. אותם סיבים הם למעשה פחמימות (רב סוכרים) שמערכת העיכול שלנו לא מסוגלת לפרק ולהפיק מהם אנרגיה ולכן אינם מהווים מזון עבורנו, אך הם המזון המועדף על החיידקים הפרוביוטיים.

הסיבים כאמור אינם מתעכלים ומגיעים בשלמותם למעי הגס, שם החיידקים מפרקים אותם ומפיקים מהם אנרגיה. בתהליך זה נוצרים חומרים שמועילים לבריאות שלנו, כמו חומצות שומן בינוניות שרשרת, שמזינות את תאי המעי. תהליך זה נחוץ וחיוני לבריאות המעיים וכאן אנו תלויים בפעילות החיידקים.

בכדי לעודד פעילות זו, יש לדאוג להאכיל את החיידקים באמצעות תזונה עשירה בסיבים הכוללת מזונות 'מלאים', כדוגמת קטניות, דגנים מלאים, ירקות שורש, ירקות מצליבים, עלים ירוקים, פירות ועוד.

מנגד, תזונה דלת סיבים, שכוללת הרבה סוכרים ופחמימות פשוטות, מזון מתועש ומעובד, עתיר חלבון מהחי, היא התזונה שמאכילה את החיידקים המזיקים ומעודדת שגשוג שלהם וכן של פטריות ופרזיטים.

מה זה פרה-ביוטיקה?

המונח "פרהביוטיקה" מתייחס לכל מה שהחיידקים הפרוביוטיים אוכלים, בדרך כלל מדובר בסיבים תזונתיים. פרוביוטיקה ביו דופילוס + לדוגמה, מכילה תוספת של סיבים תזונתיים (FOS) אשר תורמים לשגשוג החיידקים והישרדותם. 

לתוספי פרוביוטיקה בתוספת FOS יתרון עבור רוב האנשים, אך הם אינם יתאימו במצבים בריאותיים אשר דורשים הימנעות זמנית מסיבים תזונתיים.

יש לכם תשוקה למתוק ולפחמימות?

קיימת השערה שככל שהחיידקים המזיקים והפטריות משגשגים יותר, הם משפיעים על מרכזי התאבון במוח וגורמים לנו להשתוקק לעוד פחמימות פשוטות ומתוקים.

חלק מהמדענים טוענים שכשאדם נגמל מהצורך במתוק הוא למעשה מצמצם את כמות החיידקים שמשדרים למוח ומעודדים את הכמיהה למתוק, זאת בניגוד לטענה הרווחת, לפיה הוא לומד לשלוט במרכזי העונג במוח.

פרוביוטיקה מומלצת- איך בוחרים תוסף?

יש מגוון גדול של תוספי פרוביוטיקה בשוק וזה יכול להיות מאוד מבלבל כשעומדים מול המדפים ותוהים כיצד לבחור את תוסף הפרוביוטיקה הטוב ביותר ועל סמך אילו פרמטרים.

הנה כמה דברים בסיסיים שטוב לדעת:

יש תוספי פרוביוטיקה ייעודיים, שמטרתם לתמוך במצב בריאותי כלשהו, לדוגמה- פרוביוטיקה שמסייעת לתחושת נפיחות בבטן, או פרוביוטיקה לחלל הפה והגרון.

קיימים תוספי פרוביוטיקה שיתאימו לאוכלוסייה מסוימת, למשל- פרוביוטיקה לנשים, פרוביוטיקה לילדים או פרוביוטיקה לתינוקות. תוספים אלו לרוב יכילו זני חיידקים שנחקרו ונמצאו כמועילים למטרה כלשהי, או כאלה שנוכחותם תורמת לאוכלוסיית היעד באופן פרטני.

בנוסף לסוגים הללו, קיימים גם תוספי פרוביוטיקה "כלליים" שיכולים להתאים לכל המשפחה. בכל מקרה, על מנת לבחור את התוסף המתאים, כדאי לדעת מה הופך תוסף כזה לאיכותי וטוב יותר לעומת אחרים.

פרוביוטיקה אחרי אנטיביוטיקה

אם משמעות המילה פרוביוטיקה היא "בעד החיים", משמעות המילה אנטיביוטיקה היא "נגד החיים" וכשמה כן היא. אנטיביוטיקה היא תרופה שניתנת כטיפול בזיהום חיידקי ומטרתה להשמיד חיידקים. לצד הפגיעה בחיידקים המזיקים, אנטיביוטיקה פוגעת גם בחיידקים הידידותיים, מה שמפר את האיזון ומצריך שיקום של הפלורה.

הפגיעה בהרכב ויחס החיידקים בפלורה עלולה להוביל לתופעות לוואי כגון: אי נוחות במערכת העיכול, שיכולה להתבטא בנפיחות, גזים, כאבי בטן, שלשולים או בחילות. בנוסף לכך, לאחר נטילת אנטיביוטיקה עולה השכיחות לזיהומים שונים, כדוגמת פטרייה בנרתיק.

חשוב להבין, כי כמו בכל דבר אחר, גם לאנטיביוטיקה יש יתרונות וחסרונות וכשמדובר בבריאות שלנו, חשוב לנהוג בצורה אחראית. אנטיביוטיקה היא תרופה שיכולה להציל חיים במקרים מסוימים ולפעמים אין ברירה וחייבים לקחת אנטיביוטיקה. רק חשוב להכיר בהשלכות של נטילתה ולא כדי להימנע ממנה, אלא כדי לסייע לשיקום הפלורה.

איך עושים את זה? תוסף פרוביוטיקה, גם במקביל וגם לאחר סיום הטיפול האנטיביוטי עשוי לסייע בהשבת המאזן הרצוי, על ידי חיזוק אוכלוסיות החיידקים הפרוביוטיים. את תוסף הפרוביוטיקה מומלץ להפריד כשעתיים לפחות מהאנטיביוטיקה.

פרוביוטיקה בזמן טיפול אנטיביוטי? יש דבר כזה!

לא הרבה יודעים שקיים תוסף פרוביוטי שאותו ניתן ואף מומלץ לקחת בסמוך לאנטיביוטיקה ללא צורך בהפרדת זמני הנטילה, הוא נקרא ביו בולרדי. מדובר בתוסף פרוביוטיקה ייחודי המבוסס על השמר הפרוביוטי הנחקר ס. בולרדי S.boulardii)) שהינו עמיד לאנטיביוטיקה. לעומת תוספים אחרים, ביו בולרדי מיועד רק לימי הטיפול התרופתי ולכן אריזה מכילה רק 20 כמוסות. תוסף התזונה ביו בולרדי עשוי להפחית את תופעת השלשולים השכיחה בעת נטילת אנטיביוטיקה.

בתום הטיפול האנטיביוטי, מומלץ לעבור לנטילת פרוביוטיקה מסוג אחר, כזו שמכילה כמות גדולה של חיידקים ומגוון גדול שני זנים, זאת במטרה לחזק את הפלורה ולהעשיר אותה בחיידקים טובים.

*לקריאת כתבה בנושא פרוביוטיקה אחרי אנטיביוטיקה : הקשר שאתם חייבים להכיר בין פרוביוטיקה לאנטיביוטיקה>>

פרוביוטיקה בהיריון

שאלה שחוזרת אצל נשים רבות היא האם מותר לקחת פרוביוטיקה בהיריון. אין מניעה במתן תוספי פרוביוטיקה, בהתאם לצורך. חשוב לוודא כי הם אינם מכילים רכיבים נוספים שאינם מתאימים לתקופת ההיריון. בנסיבות מיוחדות יש להיוועץ ברופא.

*לקריאת כתבה בנושא פרוביוטיקה בהיריון: פרוביוטיקה לנשים: כיצד היא תורמת לנו?

פרוביוטיקה לגברים

אם אתם תוהים מדוע אין פרוביוטיקה לגברים, הסיבה היא פשוטה. לנשים יש הרכב חיידקים ייחודי בנרתיק, שחיוני לבריאות האינטימית שלהן. הרכב זה כולל זני חיידקים ספציפיים שייחודיים לפלורת הנרתיק ועל כן ישנו מגוון של תוספי פרוביוטיקה לנשים שמבוססים על אותם זנים.

לגברים, כל תוסף פרוביוטיקה איכותי עשוי להתאים, חשוב כמובן לבחור פרוביוטיקה איכותית ולא להתפשר על כל סוג.

במידה וקיימת סיבה מסוימת שבעקבותיה עולה הצורך בפרוביוטיקה, למשל במצב של אי נוחות, תחושת נפיחות וגזים בבטן, ישנם תוספי פרוביוטיקה שיתאימו יותר, כמו ביו-25.

ביו 25 היא פרוביוטיקה מתקדמת, שמכילה מגוון רחב של זנים, כמות גדולה של 25 מיליארד חיידקים פעילים בכל כמוסה ויכולה לסייע בתחושת כבדות, נפיחות ואי נוחות בבטן. זני החיידקים ב- ביו 25 נחקרו קלינית ונמצאו יעילים לתופעות שונות במערכת העיכול.

פרוביוטיקה לחלל הפה והגרון

דוגמה נוספת היא פרוביוטיקה בשם ביו בליס שנהוג להשתמש בה בעיקר לחלל הפה והגרון. היא מגיעה בטבליות מציצה ומבוססת על חיידק ידידותי בשם S. salivarius K12 שנמצא במחקרים כמעכב גדילה והתרבות של חיידקים פתוגניים ממשפחת הסטרפטוקוקוס שעלולים לגרום לדלקת גרון.

חלק מהמחקרים אף הצביעו על השפעה מועילה של חיידק זה, בהפחתת ריח רע מהפה. הסיבה לכך נעוצה בעובדה כי הוא מתחרה עם חיידקים מסוימים שאחראיים לריח רע מהפה ומפחית את כמותם.

*לקריאת כתבה בנושא פרוביוטיקה לגרון : דלקת גרון וכאבי גרון: הפתרון שלא חשבתם עליו

פרוביוטיקה לילדים

קיימים מגוון תוספי תזונה פרוביוטיים שמותאמים לילדים, אלה מגיעים באבקות בדרך כלל, לדוגמה- ביו קיד שהיא אבקת פרוביוטיקה המותאמת למערכת העיכול העדינה של פעוטות וילדים ומכילה גם תוספת של FOS סיבים תזונתיים פרה-ביוטיים שמעודדים את שגשוג החיידקים הטובים.

*לקריאת כתבה בנושא פרוביוטיקה לילדים: באילו מקרים פרוביוטיקה לילדים יכולה לסייע? 5 מצבים שכל הורה צריך להכיר>>

פרוביוטיקה לתינוקות

אחת הסיבות העיקריות לצורך בתוסף פרוביוטיקה לתינוקות הוא לתמיכה במערכת העיכול. פרוביוטיקה ביו קיד בטיפות מבוססת על הזן הפרוביוטי BB12 שנחשב לאחד החיידקים הראשונים המיישבים את מערכת העיכול של התינוק , שחשוב לפעילות תקינה של מערכת העיכול ותמיכה במערכת החיסון. חיידק זה נחקר קלינית במצב של קוליק, עם תוצאות מרשימות.

*לקריאת כתבה בנושא פרוביוטיקה לתינוקות: האם פרוביוטיקה לתינוקות יעילה בטיפול לקוליק וגזים?>>

תוסף פרוביוטיקה: כך תבחרו נכון

• זני החיידקים– מגוון רחב של זני חיידקים מהווה יתרון כשמדובר בתוסף פרוביוטיקה כללי. חפשו פרוביוטיקה שמכילה מגוון של 8-11 זנים שונים.
• כמות החיידקים– כמות גבוהה של חיידקים בפורמולה נחשבת אף היא כיתרון.
• טכנולוגיית ציפוי ייחודית– אחד הדברים החשובים בבחירת פרוביוטיקה הוא ההגנה על החיידקים בפורמולה. ישנן טכנולוגיות ציפוי ייחודיות ששומרות על החיידקים ומגינות עליהם מתנאי הסביבה שעלולים לפגוע בהם בדרך, כמו חומציות הקיבה. טכנולוגיית הציפוי יכולה להיות בכמוסות מיוחדות שהפירוק שלהן מעוכב, על מנת למנוע את שחרור החיידקים בקיבה. טכנולוגיות אחרות מיושמות כציפוי על החיידקים עצמם, מה שמאפשר לצרוך אותם גם כאבקה.
• תוספת FOS– זו תוספת שמהווה מצע פרה-ביוטי, או במילים אחרות, מזון לחיידקים. תוספת של FOS תורמת לשגשוג החיידקים ולהישרדותם.

הם שומרים עליכם- תשמרו עליהם!

הדרך הטובה ביותר לתמוך בפלורה תקינה ולשפר את היחס לטובת החיידקים הטובים, היא להקפיד על תזונה עשירה בסיבים ולצרוך מזונות ותוספי תזונה פרוביוטיים. זכרו שהם שומרים על הבריאות שלכם, שמרו עליהם חזרה.  

אנחנו מקווים שהצלחנו לשפר את המוניטין שלהם, בפעם הבאה שאתם עולים על המשקל, תזכרו שקרוב ל-2 קילוגרם ממשקל גופכם, שייך להם.

רק בריאות!

צוות סופהרב