זוג מגנזיום 550 MAX

מגנזיום במזון

המקורות העיקריים למגנזיום במזון הם ירקות, בעיקר ירקות עליים ירוקים, קטניות, קקאו, אגוזים, זרעים ודגנים מלאים. השינויים בהרגלי התזונה בתרבות המערבית והמעבר למזון מעובד קשורים לירידה בצריכת המגנזיום.

חוסר במגנזיום באוכלוסייה בישראל

"צריכת המגנזיום בישראל נמצאת בגבול התחתון של הצריכה המומלצת בכל קבוצות הגיל" על פי סקרי מב"ת (סקרי בריאות ותזונה בישראל).

ירידה בספיגה

מחסור במגנזיום נפוץ בעיקר בקרב אנשים מבוגרים וקשישים, עקב ירידה ביכולת הספיגה, מצבים בריאותיים שונים ושימוש בתרופות.

מגנזיום וספורט

אנשים העוסקים בספורט נמצאים אף הם בסיכון מוגבר למחסור במגנזיום, מאחר ופעילות גופנית מאומצת דורשת יצור מוגבר של אנרגיה אשר מצריך כמויות גבוהות של מגנזיום. מקביל מתרחש איבוד מוגבר של מגנזיום דרך הזיעה והשתן.

חוסר במגנזיום במי השתייה

מי השתייה מהווים עבורנו מקור חשוב למינרלים ובפרט מגנזיום. מדינת ישראל הינה מהמובילות בעולם בתחום התפלת מים, המיושמת בשיטת "אוסמוזה הפוכה", שיטה המותירה במים ריכוזיים אפסיים של מינרלים ובכללם מגנזיום.

מים דלי מגנזיום

כ-80% מאספקת המים המסופקת לצרכים ביתיים בישראל מקורה במים מותפלים.

איכות המזון השתנתה

בחקלאות המודרנית נעשה שימוש בדשנים כימיים וחומרי הדברה אשר מכילים חומרים כימיים המפחיתים את ספיגת המגנזיום בגידולים החקלאיים. נוסף על כך, הירקות והפירות מושקים במים מותפלים או במי קולחין שכמות המגנזיום בהם נמוכה.

הזעה מוגברת

חשיפה למזג אוויר חם, האופייני בישראל והזעה מוגברת, קשורים אף הם לאיבוד מגנזיום מוגבר דרך הזיעה.

מגנזיום והתכווצויות שרירים

אחד הסימנים האופיינים לחוסר במגנזיום אלו התכווצויות שרירים, במיוחד בחלק האחורי של השוקיים.

אדרנלין ואיבוד מגנזיום

מצבי מתח ממושכים מובילים לצריכה מוגברת של מגנזיום בתאי הגוף. בנוסף, הפרשה של אדרנלין המתרחשת במצבי דחק מגבירה את הפרשת המגנזיום דרך השתן.

ספיגת מגנזיום

יעילות הספיגה של מגנזיום תלויה בגודל מאגרי המגנזיום בגוף. ככל שהמאגר הקיים קטן יותר, שיעור הספיגה גבוה יותר והפוך. הספיגה מושפעת מפקטורים נוספים, הקשורים לתקינות מערכת העיכול, צורת המגנזיום ונוכחותם של רכיבי תזונה אחרים.